יום ראשון, 23 בנובמבר 2008

24 november

הי לכולם!!!

מה קורה?
קרו כמה דברים מגניבים מאז הפעם האחרונה שעידכנתי...
קודם כל בחמישי אולי כדי לכפר על תקרית הנהיגה [אולי] יצאנו בערב לפאב באוקלנד היה נחמד וגם כל הבירות כשרות אז - ווהו.
אני שבע ומיכאל ישנו באכסנייה ואמיר ישן בוואן של מיכאל. למחרת יצאנו לאזור כרומנדל שזה בחוף המערבי נדמה לי. הלכנו לחוף "הוט ווטר" שזה דבר מגניב בטירוף.
הגענו לשמה לפני השפל ולא היה כמעט איש ניסינו למצוא נקודות חמות אבל המים היו קפואים וממש לא האמנו למיכאל שאמורים להיות פה מים חמים איפשהו ומיכאל שכבר היה שמה בעבר התחיל לחפור ולחפור נגד הגלים כמובן שכל הבור שלו התמלא תוך שניות במים. פתאום אני ואמיר חשים שהחול בנקודות מסוימות פשוט לוהט ברמות שאי אפשר לדרוך על החוף.
בשלב מסוים המים התחילו להתרחק מהחוף ואנחנו חפרנו כמו מטורפים עד שנוצרה לנו סאונה קטנה ולוהטת. המים מתחת לחול פשוט לוהטים ברמת כוויות מתקדמות! לאט לאט הגיעו מלא אנשים וצילמו אותנו כאילו אנחנו בגן חיות... אבל היתה סאונה מצוינת!!
משמה המשכנו ללינה בוואנגמטה באוהל של אמיר אני ישנתי עם הבגדים התרמים שלי ככה שישנתי מצוין והיה אפילו חמים כמובן ששבע ואמיר קמו בבוקר עם תלונות אבל לי זה לא מפריע

יום חמישי נסענו לבית לחם. ז"א ככה קראו למקום אז מי אני שאגיד אחרת. את זה אתם יכולים לראות בתמונות שאני אעלה בטח יותר מאוחר [אני מרגישה כמו מדריכת טיולים] עשינו קניות בקאונט דאון ואמיר צחק עלינו שאנחנו כל הזמן עושות קניות אבל מה, היה שמה ממש זול!! קנינו בסטוקים ואז טענו שבהמשך בטח יהיה "מור קאונטדאון" ואז נצטרך לקנות שוב רק כי זה יותר זול..!
נפרדנו שמה לשלום ממיכאל והמשכנו ל"בי אוף פלנטי" שזה חוף מהממממם!! אני ואמיר -שוב- ניסינו לדוג אבל הפיתיון שלנו שחה כל פעם לחוף בגלל הגלים אז התייאשנו ואחרי ארוחת צהריים משובחת המשכנו ל-"היט" של ג'ודי וג'ורדי ווקר. אמרנו שאם יהיה שמה נחמד נישאר לשבת ואם לא אז נמשיך לאכסנייה. הגענו לבית עצום שמיד מצא חן בעינינו וכמובן שברגע שגילינו שיש לנו יחידת דיור משלנו- נשארנו לשבת. היה לנו אשכרה מין יחידת דיור גדולה משלנו מחוץ לבית שלהם עם מקלחת ושירותים ומטבח ומכונת כביסה. בת שבע מיד השתלטה על הכביסה ואני רק בהיתי בתדהמה בזמן שהיא הפרידה צבעים וטענה מה כביסה קרה ומה חמה. זה לא עזר אגב לתחתונים שלי שאיכשהו עברו כביסה קשה וכמעט התפרקו. מזל שאמא קנתה לי לפני היציאה לדרך בערך עשרות תחתונים בצבעים שונים ככה שאני מובילה במצעד. מקום אחרון אגב אמיר עם [לטענתו] שתי זוגות תחתונים. אני ושבע מחפשות מקום זול לקנות לו עוד כמה כי מי יודע מתי תגיע הכביסה הבאה.

ביום שישי עשינו מסלול טיפוס על הר שיצא מתוך העיר וואטקני זה היה מסלול הליכה קצר אבל אני בכושר בערך כמו איגואנה ימית אז לא היה הכי קל בעולם. אבל נכנסים לכושר לאט לאט!!

כשחזרנו לאוטו גילינו שקיבלנו דוח חנייה!! כן כן.. היה שמה שלט "פארקינג 60" ואמיר טען שזה אומר שמותר לחנות בכל ה-60 מטר באזור. שבע טענה שזה אומר שיש מקום חנייה ל-60 מכוניות ואני בכלל לא שמתי לב לשלט. מסתבר שהכוונה היתה שמותר לחנות רק לשעה. אז קיבלנו דו"ח של 30 דולר ששבע הלכה ישר לשלם לייתר ביטחון.

חזרנו להיט ואני קצת סבלתי ממצב רוח מעפן מה שהתברר אחרי זה כמכת שמש. [קניתי מקדם הגנה מאז זה בסדר ושבע מזכירה לי כל בוקר למרוח] בכל אופן עברה שבת משעממת ורגועה סיימתי כל ספר אפשרי שנמצא ברדיוס שלי ואמיר טחן לנו בשכל מהספר שלו "התחלתא דגאולה" שהוא קיבל מהבית חב"ד כי הוא לא הבין שמה כמה עניינים. אגב גווין האוטו לא מחלל שבת אז אמיר נשאר איתנו ובכלל לנוח קצת זה תמיד חיובי.
אני חייבת לציין גם שמלבד קידושים והדלקת נרות התפללנו גם הפעם כולנו ביחד, אני חושבת שזה הישג רציני שלוש שבתות ברצף להתפלל בשישי. אמשיך לעדכן בנושא זה.
אה והאנשים בהיט ממש לא הציקו לנו. האבא בא אולי פעמיים לדבר איתנו סתם על מלא דברים והיה ממש נחמד ואת האמא פגשנו פעם אחת בהתחלה והיא הייתה באמת מקסימה לא הפסיקה לנקות ולהצטער על זה שיש קצת אבק כי מזמן לא ישנו שמה. ניסינו להסביר לה שזה מלון פלאזה לעומת איפה שישנו אבל זה לא עזר...

בכל אופן!! כרגיל אמיר ושבע התלוננו על המיטות שלהם אפילו שהם היו עצומות כי מסתבר שהקפיצים לא היו נוחים בעוד שאני ישנה כאן כמו סוס מת ובכלל מוצאת את עצמי עייפה כל הזמן. לקח לי הרבה זמן עד ההארה שמאלפי כוסות קפה ביום עברתי ללשתות אולי 3 כוסות קפה בשבועיים- הפסקתי בכלל עם שתייה חמה בלי לשים לב. אז עכשיו קניתי לי קפה ונראה כמה כבר יצא לי להכין פה...

יום א' - הגענו לרוטרואה שזאת עיר עם מלא גייזרים וכל מיני כאלה שגורמים לה להיות מסריחה באופן תמידי. עצרנו באיזה פארק וצפינו בגייזרים ובעשן וזה הספיק לנו מאוד מהר, מביט מהיר בלונלי פלאנט לימד אותנו שיש מבוך תלת מימדי מעץ באזור והיה רשום שזה יעסיק את הילדים לשעתיים וזה נורא נחמד- אז הלכנו! אמיר טען שאנחנו הילדות שלו אבל התרוץ שלו לא עזר כשהוא התחיל להתרוצץ איתנו במבוך. היה צריך למצוא 4 פינות בצבעים שונים ואז לצאת מאיפה שבאת. שבע סיימה באופן מפתיע ראשונה אני סיימתי שנייה והלכנו ביחד עם אמיר לפינה הירוקה שהוא לא מצא. כמעט הקאנו שמה כי זה עושה סחרחורת וכאב ראש אבל בצורה משונה מאוד נהננו.
משמה המשכנו להיט של ג'ון וקתרין בנגקורו. יש להם בית עצום ואני ושבע ישנו על מיטת קינג סיז עצומה בעוד אמיר ישן על הספה הנפתחת. כמובן שקמתי בבוקר לעוד ערמת תלונות- אמיר לא ישן כל הלילה כי המיטה חרקה ושבע לא ישנה כי מסתבר שכל הלילה הרבצתי לה ודפקתי לה מרפקים. אני ישנתי שוב כמו סוס ולא שמתי לב לכלום. קמתי רעננה ושמחה לעוד יום גשום ואפור. הממ..

נסענו לנו לטאופו לאיפה שהצניחה חופשית אבל המזג אוויר ממש מחורבן וגשום אז החלטנו לעשות סירת מרוץ בנהר... היה אדיר!!! נאלצנו לחכות ל-3 כי הכול היה מלא אז היינו שמה ודיברנו והכנו שקשוקה מעולה והסתלבטנו עם האנשים עד שהגיע תורנו. הלבישו אותנו במעילי גשם ארוכים ושחורים ונראנו כמו שורת נזירות שמדדות כל הדרך לנהר ואני פשוט נשפכתי מצחוק כל הדרך ולא יכלתי להפסיק זה היה אחד המחזות הכי שופכים ביקום.!! ואז עלינו לסירה ועשו לנו סיבובים וכל מיני כאלה מגניבים והיה פשוט כייף. אני ישבתי באמצע אז כמעט לא נרטבתי זה שלידי יצא רטוב לחלוטין ואמיר נרטב בצורה הכי מצחיקה שיש - יצא כאילו ברח לו פיפי בסירה וכל האנשים סביבנו פשוט התחילו לרדת עליו. אה וגם קיבלנו בחינם את התמונות כי אני ושבע בשדה תעופה לקחנו את כל הברושורים שראינו וככה יש לנו עכשיו מלא קופונים למלא דברים אז היה לנו קופון לתמונות חינם!! מוהאהאאה בכל אופן משמה נסענו למרכז העיר ונישן הלילה באכסנייה כי לי ולשבע נשבר מהיטים ומלדבר עם אנשים [אפילו שרק אמיר עושה את זה, אנחנו תמיד נרדמות על השולחן]

זהו נכון? טחנתי שעות עכשיו בשכל. יאללה להעלות תמונות...

זה הלינק אני מזכירה:
http://picasaweb.google.com/brudye

אני חייבת לציין שאם מישהו מהמטע היה שומע אותנו מדברים הוא היה נקרע מצחוק. קשה לי להתאפק מלעשות- אההה נהדר כל חמש דקות וכולם נדבקו בזה ועושים כל הזמן "נהדררררררר" ואז סיפרתי להם את כל סיפורי המטע ואפילו- "לא חשמללל גרירההה" תפס פה!! יוצאים לי פה גם כל מיני משפטים גאוניים כל הזמן. החל מ- " אוי יש רק בלחם!!" ועד - "את ממש קפיצבילית" [נאמר לבת שבע שבאותו רגע ממש דרשה קפיצה] ואחד החזקים, באוטו תמיד אני מסתכלת מהחלון ויוצא לי המשפט הקבוע "ואוו יפה פה!!!" זה תגובה שקשה לי לשלוט בה רק שפתאום המשיך לי מין כזה-"ואוווו יפה פה!! בעצם ברור שיפה פה אני מסתכלת במראה!" חזק.
גם שבע יודעת לגמרי בע"פ מערכונים שלמים אז אני כל הזמן מבקשת ממנה שתעשה קטעים ישנים מדומינו ואז אני נקרעת מצחוק שעות.
אני חייבת לציין שיש בנ"ז בעיה חמורה מאוד של שמות. לכל המקומות יש את אותו השם בדיוק רק אותיות ה-אהוי נמצאות במקומות אחרים. זה נוראי!! יש whanta whante whaanta wehanat whaneete וכו וכו.
תמיד אנחנו עוברים ליד שלט ואני מנסה לקרוא אותו מהר כדי למצוא במפה איפה אנחנו ואז אני זוכרת רק וואטנגי או משהו כזה אבל יש אלפי מקומות עם השם הזה אחד ליד השני רק בכתיב טיפה אחר!!! הם חייבים לעבוד על השמות שלהם. ועל השילוט!! לאנשים האלה אין שילוט-! בישראל כבר באילת יש שלט לקרית שמונה. כאן רק כשהגעת לפנייה יש שלט קטן ומסכן שקשה לך לקרוא ואתה צריך להתקדם עם המכונית לתוך הצומת כדי להבין לאן הגעת. מזל שאמיר נוהג..!!

טוב אני מתחילה לקשקש שטויות כאן ונראה לי שזה מספיק להפעם.

אה אגב, קניתי איפוד- דור חדש - 8 ג'יגה ירוק ומהמם!! הוא קטן וחמוד וזול. יאי לי. הזמנות לאחד כזה משלכם- בסוף הטיול בבקשה.. ;)

שבוע מצוין לכולם!! אני לא יודעת מתי אני אעדכן שוב. אבל יהיה בסדר!!

7 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

הוט ווטר. סמול גלאס.

נראה דווקא ממש כיף.

אנונימי אמר/ה...

:)))))))
כיף כיף.
מצחיק נורא :)))

יאללה, טונגרירו עכשיו!

אנונימי אמר/ה...

ברוריקקקקקקקקק!!!!!!
היום החלטתי בעבודה שאני חוזרת הבייתה וקוראת הכל מההתחלה (לא הספקתי עד עכשיו...אני מאוד אוהבת ששולחים לי למייל דברים...לא נורא אני אתגבר)
בכל מקרה נראה לי שמתאים לך לנהוג הפוך...ולראות אותך מנווטת, פששש...גאווה. כשאת חוזרת עושים טיול בגולן..נראה אותך
נשמע ונראה שאת ממש ממש נהנת, איזה כיף
נשיקות ברקות
לילך (נו טוב, ומאיר)

אנונימי אמר/ה...

ברוריק!
משבוע שעבר הצטרפה אלינו סטג'רית מוכרת מאד. דומה ללילוש אבל נראית שונה מאד.. רציתי לשאול אותה עם היא אחותה הגדולה אבל היא הקדימה אותי, ואמרה: "ליבי?" אז עניתי כן, ושאלתי "לילוש?"
מסתבר שזאת היא, והיא פשוט גדלה, מה שקורה לכולנו, רק קשה לעכל..
בכל מקרה סיפרתי עליך ועל הבלוג המדהים הזה (שאני מפיצה לכולם אותו)
והיא אמרה בטח ברוריה ממש כשרונית היא בקשה את הכתובת לבלוג
בכל מקרה אני אביא לה שבוע הבא (היא באה רק פעם בשבוע).

חוצמזה כל פעם אני בהלם איך את מצליחה לכתוב הרבה ועוד במקלדת עם אנגלית וגם ממש מעניין! לי זה היה בטוח לוקח כל הטיול...
את חייבת לממש את הכישרון!!!

נראה שטוב לך וכיף
דש לחברים
תמסרי שאתם נראים ממש חמודים מפה
תשמרו על עצמכם וסעו בזהירות!

אוהבים ליבי וכולם!!!!!!

chucki אמר/ה...

היי בודריק !

די !! כמה את כותבת !?
אין מצב שאני הולך לקרוא את כל זה עכשיו...ניסיתי לקרוא את הקטע האחרון שכתבת ולא הצלחתי לסיים, בכל זאת, יש גם עבודה לעשות ומישהו צריך לעשות אותה, מסתבר שזה אני...

את מצליחה להסוות טוב מאוד את תחושת האכזבה שלך מהטיול הזה, בנסיון כושל לכתוב כאילו שאת נהנית ועושה חיים שם, אבל אני מכיר אותך, אני רואה את הסבל בין השורות.
אז תחזיקי מעמד שם, שלא ישברו אותך !
אני כרגע מחפש דירה בת"א, בעלי דירות פשוט התחרפנו והמחירים כמעט הכפילו את עצמם משנה שעברה, ממש טירוף. אני שוקל להעביר את כל הדברים שלי לסטודיו ולגור פה. כל מה שחסר זה מקלחת ,אבל מי באמת צריך מקלחת ? מיקלחת איז אובר רייטד.

בקיצור, תעשי חיים, תשברי רגל וכו'...
ביי

גלעד אלסטר אמר/ה...

ברוריה.
התקשרו מניו-זילנד
וביקשו שתפסיקי לעשות דברים משוגעים

סתם...
תעשי חיים

אנונימי אמר/ה...

מה נספר ומה נאמר? הילדה יודעת להנות. ולהוציא לנו ת'עיניים.
חכי חכי,תצטרכי לפצות אותנו בהרבה הרבה יותר מאשר MP3-4-5 או מה שלא יהיה....
הרבה אהבה!