30 november

אהלן לכולם!
מזמן לא יצא לי לכתוב כי עבר עלינו שבוע עמוס בטירוף. עכשיו מאוחר בלילה ואני צריכה לישון כי מחר קמים מוקדם אבל ברור לי שאם אני לא אשב ואכתוב את המגילה שלי עכשיו ישאר לי רק הרבה יותר לאח"כ...
פעם אחרונה שעידכנתי הייתי בטאופו, היה יום שני וירד גשם.

יום שלישי מזג האוויר התבהר אבל עדיין לא מספיק בשביל הטונגרירו שרצינו לעשות אז החלטנו ללכת לעשות צניחה חופשית. שזה לא פחות טוב :P
בחרנו לקפוץ מה -12000 ולא מה- 15000 למזלי כי כל הטיסה במסוק, מטוס וואטאוור הייתי בטוחה שאני כל שנייה הולכת להקיא. לדעתי עוד שנייה אחת שמה הייתי באמת מקיאה. כשסיפרתי את זה במטוס למדריך שצנח איתי הוא ניתק את הלולאה בינינו וטען שבמקרה כזה אני פשוט אמות לבד... מזל שהוא חיבר אח"כ :|
הקפיצה היתה אחת הדברים החזקים שעשיתי בחיי. במשך 8 שניות של נפילה פשוט לא הפסקתי לצרוח לרגע. זה מין כזה- אההההההההההההההההההההההההההההההההה אחד ארוך ואז כל השאר פשוט מעורפל... ברגע שהמצנח נפתח הכל רגוע יותר וממש מהנה. הוא אפילו נתן לי לנהוג!! בהתחלה חשבתי שהוא צוחק איתי אבל אז אני החזקתי את הכזה כאילו והזזתי את המצנח לימין ושמאל והוא פשוט נח לו בינתיים.. זה היה אדיר!!! אחרי שנחתנו לקח לי עוד קצת זמן להתעשת על עצמי. בת שבע לקחה את זה רגוע בצורה מפליאה ואמיר משומה הכי התקשה. אפילו אחרי זה אני נהגתי כי הבנאדם היה בשוק טוטאלי.
ישבנו באגם טאופו ונרגענו קצת מהחוויה ואז נסענו לקאמפינג וואן לעוד לילה קפוא באוהל.

יום ד' נקרא בפינו- יום הסתלבט. עשינו את סבב הקניות הקבוע שלנו ואז ישבנו בפינת הרגעות יפה ליד האגם, האכלנו ברווזים, נחנו ואכלנו.. בשלב מסוים אני הצעתי שנתקדם לעבר טורנגי שנמצאת באזור הטראק טונגרירו קרוסינג אבל עדיין לא ממש שם בתקווה שהמזג אוויר למחרת ישתפר ונהייה ככה קרובים יותר. בסוף נסענו עד נשיונל פארק [וזה שם של מקום. שם דבילי לחלוטין] וישנו באכסנייה שקראית דיסקברי לודג. ז"א אמיר ושבע התקמצנו ופתחו אוהל ובגללם אני גם הייתי צריכה להצטרף לעוד לילה קפוא בלי כמעט שינה.

יום ה' - קמנו ב-5 בבוקר לשאטל שיקח אותנו אל הטרק ובחזרה. היה קור סוסים ואני לא ישנתי כבר כמה לילות לא שתיתי קפה ובטח לא הייתי בכושר. העיניים שלי היו אדומות ונחשדתי בלקיחת סמים [שקר, בחיי] וככה ב-6 וחצי בבוקר מצאתי את עצמי מטפסת על הר. היה קר כמובן אפילו אם יצאה השמש וגם הלכת קצת והתחממת מההליכה איך שהורדת את הסוודר קפאת מקור. בהתחלה ניסיתי לעמוד בקצב של שבע ואמיר אבל גיליתי שככה אני לא מצלמת כלום אז פשוט התייאשתי והלכתי בקצב שלי [לאט] צילמתי איזה אלפי תמונות כי היה מהממממם!! ובדרך פגשתי מלא אנשים נחמדים ודיברתי איתם. היה איזה זקן עם קנון D450 שניהלתי איתו שיחה מעניינת על עדשות ואיזה אוסטרלית אחת ואנגלי חמוד שגם הלכו בקצב שלי אז היה פשוט כייף לדבר איתם וללכת לאט סוף סוף. בחיי שעם כל הכבוד למסלול היו שמה קטעים שפשוט פחדתי מהם למוות כמו לחצות גוש שלג עצום שכל החלקה ממנו מביאה לנפילה מאוד מאוד מאוד ארוכה. אה אגב זה אותו הר משר הטבעות!! היתה ירידה אחת ממש מפחידה אחרי כל אלפי העליות ולא הפסיק להתנגן לי בראש בלי הפסקה השיר של שולי רנד "אייכה" שהולך "ריבונו של עולם הן לפנייך גלוי, כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי" וזה כל המילים שאני יודעת את השאר המצאתי אבל הייתי לבד באותו שלב ויכלתי לשיר בקול. נורא נהנתי מזה יש לציין, באופן די חולני.

בכל אופן סיימנו יותר מהר משחשבתי והגענו להסעה בזמן. חזרנו לאכסנייה ההיא בצהריים והתקלחנו, אני נרדמתי באוהל ישר עד שהגשם [ואמיר] העירו אותי. דחפנו מהר הכול לאוטו ונסענו להיט של דוד ולאה קידרון. היה רשום שהם יהודים אבל בחיים לא ציפינו למה שגילינו שמה.

היו אצלהם עוד אמריקאית והבת שלה ועוד 3 ישראלים שפגשנו כמה פעמים והם חמודים בטירוף אז אנחנו ישנו בסלון אני ושבע על ספה שנפתחת למיטה נוחה ואמיר כרגיל נדפק הפעם שמו לו את הכריות של הספה על הריצפה והוא ישן עליהם. כמובן שלא הפסקנו לצחוק עליו על זה. אבל דוד לקח אותנו לראות תולעים זוהרות וזה הכי שווה כי דילגנו על זה בוואיטומו ואני ידעתי שאני עוד אזכה לראות. זה מחזה מרהיב באמת כי היתה מין שדירה חשוכה של עצים או לא יודעת מה ומלא מלא נקודות זוהרות בכחול, והיינו רק אנחנו היה ממש כייף.

אה מה שגילינו לגבי המשפחה שהתארחנו אצלה לפתע פתאום זה שעל הכלים שלהם רשום- בשרי חלבי ופרווה. היתה להם הפרדה והכל. והם שומרים שבת!! היה אפילו מיחם למים חמים!!! אז היתה שבת מדהימה. שאני אפרט עליה בהזדמנות כי נגמר לי הזמן...

בנוסף היום [ראשון] בבוקר נפרדנו מאמיר שהמשיך לוולינגטון ואנחנו המשכנו לצד המערבי של נ"ז. היתה פרידה ממש עצובה אבל המצב רוח מרומם. נהגתי היום איזה 5 שעות לניו פליימות' אחרי 3 שבועות שלא נהגתי אבל היה סבבה והנוף פשוט מהמם ומחר כנראה אני ושבע נעשה טרקון קטן שאני לא זוכרת את השם שלו, אשתדל לעדכן.

תמונות רציתי להעלות אבל יש פה מקינטוש ומשומה הוא לא מציג תמונות ועושה לי בעיות אז נראה מתי זה יגיע.

שבוע טוב לכולם ושנשמע רק חדשות טובות.!!