2 December

צהריים טובים מפאלסמורת'-נורת'.
לפחות ככה שבע טוענת ואין לי כוח לבדוק במפה.

יש לי זמן הפעם לפרט ולהעלות תמונות אז- התכוננו!!

בכל אופן מה שלא הספקתי לכתוב פעם שעברה כי נגמר הזמן של האינטרנט זה שעברה שבת מטורפת על כוחותינו. לאה שהתארחנו אצלה לא היתה בשבת כי היתה לה התמחות איפשהו ונשארנו עם דוד והאורחת שלו והבת שלה. היה ממש כייף להיות לראשונה בבית שגם הבעלים שלו שומר שבת! ויכלנו לאכול חלק מהדברים שלהם אז בכלל- יאי לנו!!
ואז בצהריים הגיעה איזה אנגליה שמנגנת על חמת-חלילים. ובמוצ"ש הדלקנו מדורה בחוץ ודוד ניגן בכינור ממש יפה [הוא כלייזמר כזה] והיא ניגנה על החמת שלה כל מיני מנגינות איריות.. זאת היתה חוויה מגניבה.

אה וגם שבשישי חגגנו לשבע יומולדת 22!
כן כן גדלה הילדה...
עצרנו בפינת התרעננות והיא נשארה משומה באוטו מה שפעל לטובתנו כי אז הצלחנו להפתיע אותה. אני מרחתי שוקולד על פרוסת לחם, דחפנו נרות שקנינו מראש וזה היה העוגה שלנו. גם קנינו לה מתנה ספר כי היא אוהבת ספרים כמוני וסיימנו לקרוא את כל מה שהבאנו מהארץ [כן- "דמדומים", וכן- עשיתי את זה בשביל שיהיה לי עם מי לדבר כאן על הספר.. וגם בשביל לקרוא אותו בפעם המיליון. גאוני אה?] וכתבתי גם ברכה ואמיר כתב "משפטים מהטיול" והיה ממש נחמד.
שבע טוענת שזה אחד הימי הולדת השווים אז זה פעל.

טוב אז כפי שרשמתי כבר מקודם נפרדנו מאמיר ביום א' בבוקר. הוא בדיוק שלח לנו היום הודעה בבוקר [שלישי] שהוא עובר היום לאי הדרומי. אני ושבע ממש מתגעגעות ולא יכולות להפסיק להגיד "משפטי אמיר" כמו- "אווווף גווווין" במבטא המצחיק שסיגלנו לנו כל פעם שהאוטו מצפצף לפני שהוא נדלק כי צריך ללחוץ על הכפתור משומה.

נסענו לניו פליימות' בכביש "דרך העולם הנשכח" והיה בו נוף יפיפה, כשהגענו לא עשינו ממש הרבה כי אני הייתי שפוכה מהנהיגה אז הלכנו לישון באכסנייה, פגשנו שמה את לירון ששבע מכירה מהצבא והיא עכשיו מטיילת איתנו.

למחרת, יום שני, נסענו להר טראנקי ועשינו מסלול. המזג אוויר היה ממש מחורבן והנוף היה מעאפן. כאילו אמור להיות שמה נוף יפה אבל הכול היה אפור. האמת שהמסלול התחיל ביער שהכול היה בו ירוק מזכיר קצת את היער של בלה [רחלי ויעלי] מהספר דמדומים- אז זה היה די מגניב אבל אז הגענו לשלב הטיפוס והיו אלפי אלפי מדרגות שלא הפסיקו. כל פעם הגענו לסיבוב וחשבנו שזהו ואז ראינו עוד מדרגות!! מזל שאני רגילה לטפס 6 קומות במדרגות ע"ע יום כיפור אז לקח לי באופן מפליא יותר מהר, אולי בגלל שגם לא היה מה לצלם הפעם.

כשהגענו לפיסגה ראיתי את אחד הדברים היותר מדהימים. העננים הגיעו אלינו ובגלל שהיינו בפיסגה לאט לאט הם כיסו את כל ההר מסביבנו. זה נראה כמו ענן עשן עצווווום שמתקרב אלייך במהירות כמו בסרטים ומכסה את כל הסביבה. ואז לא יכלנו לראות כלום וגם ירד עלינו גשם אבל למזלנו בדיוק הגענו לשלב הירידה אז זה לא היה נורא.

הלכנו לישון בהיט של של זיטה ודוד היי ליד סטרטפורד. יש להם בית עצום ומיטות ענקיות ממש כמו בית מלון. בגלל שאמיר לא היה איתנו אני נאלצתי לדבר עם האישה בלי הפסקה, משומה בניגוד לשאר הפעמים שנושא השיחה מגיעה לישראל וכל מיני כאלה הפעם קיבלנו טחינה רצינית על גופיות מצמר ולבוש מתאים לטרקים. כולנו חייכנו ועשינו כן כן עם הראש עד שהיה מספיק מאוחר לפרוש לישון.

קמנו! ואמרנו שנלך לוואנגנואי לעשות את אחד מהגרייט וולק שכולל קייקים הגענו לעיר הזאת אבל המזג אוויר היה ממש מעאפן וגם מכל מיני סיבות אחרות הסכמנו שלא נעשה דברים עם מים ונמשיך הלאה כי לא אהבנו את המקום. אה, עשינו קניות כמובן! ואז המשכנו לאיפה שאנחנו עכשיו שזה רשום בתחילת הרשומה ואין לי כוח להעתיק ולהדביק. נקווה שמחר המזג אוויר ישתפר כי כל הגשם הזה לא בא לי בטוב והוא מוציא את החשק לעשות דברים.

עכשיו אני אלך להעלות תמונות לא לפני שאני אשאיר אותכם עם אחד הקליפים הכי שווים ביוטיוב!! נועה [אחיינית של... ואישיות בפני עצמה] הולכת!!!

http://www.youtube.com/watch?v=k4QcbI9js34


and pics:

http://picasaweb.google.com/brudye/NZTake3#

שבוע טוב לכולם!