יום חמישי, 4 בדצמבר 2008

wellington

הי :)


אני עכשיו בוולינגטון- עיר הבירה של נ"ז כותבת סוף סוף עם מקלדת ישראלית נורמלית. יאי לי...

הגענו לכאן ביום רביעי בשעה 3 אחרי שהגענו למסקנה שאם אנחנו כ"כ רוצות להגיע לוולינגטון ומדברות עליה בלי הפסקה- פשוט נעשה את זה וזהו. חבל לגרור את הצד המערבי בכוח.

בהתחלה היינו כאן קצת בשוק. קודם כל אני שונאת לנהוג בעיר וגם אנחנו לא מכירות כאן כלום וכל הרחובות חד סיטריים וכל מיני כאלה והכי נוראי- אנשים כאן פשוט לא רואים בעיניים. אם יש כביש והם צריכים לחצות אותו זה מה שהם יעשו וממש לא יעניין אותם אם יש דברים זניחים בכביש כמו נניח.. הממ.. מכוניות!!! אז מהר מהר מצאנו חנייה בתשלום ויצאנו רגלית לקלוט קצת את העיר. יאמר לזכותה שהיא הרבה יותר שווה מאוקלנד! קודם כל וולינגטון מזכירה את ת"א בטירוף מבחינת האנשים, כולם כאן מתלבשים מוזר אבל בצורה נחמדה.. והאנשים פה באמת חמודים. אני ושבע מסתובבות עם מפה ומשום מקום אישה צעירה אחת מתחילה לשאול אותנו לאן אנחנו צריכות ולהסביר איך להגיע.

בכלל אנשים בנ"ז נחמדים שקשה לפעמים להאמין. נפל לנו אחד הברגים של הלוחיות רישוי ואני פחדתי שהיא תיפול לגמרי אז עצרנו באיזה סוכנות עצומה של BMW נכנסו למקום די מכובד עם דלפקים והכול ואנחנו ניגשים ומבקשים בורג ללוחיות רישוי באמת שזאת היתה שבע שביקשה אני בחיים לא הייתי עושה כאלה דברים אבל בצורה מפליאה האיש שביקשנו ממנו קם והלך למוסך של הסוכנות בלי לשאול אפילו והביא לנו בורג חדש.
הודנו לו מאוד ואז גילינו שהבורג גדול מדי. היה ליד גם סוכנות של מיצובישי שוב מכובדת מאוד אז אמרנו- נו ננסה.. מקסימום מה כבר יקרה. ושוב אותו הדבר, הבנאדם הלך והביא לנו בורג. בארץ לא היו יורקים עלינו אפילו!!

גם היינו בתחנת דלק וסתם שאלתי את המוכרת שהיתה בפנים איפה שמוכרים את כל השטויות אם היא יודעת כמה עולה להחליף את כל השמן באוטו. היא הלכה למנהל שלה לשאול והתחיל להיות לי לא נעים אז אמרתי שלה שלא משנה וזה בקיצור היא הכניסה אותי לחדר של המנהל והוא היה בטלפון אז אמרתי טוב נחכה קצת שהוא יסיים ואז אני אשאל אותו, פתאום אני מקשיבה לשיחה ומגלה שהוא מברר לי מחירים! ואז הוא בא איתי לאוטו, בדק לי שמן על הדרך, התכופף לריצפה והראה לי איפה הפילטרים של האוטו ובסוף גם שפך לי מים על השימשה [מה שהיה מיותר לגמרי אבל לא משנה] ככה זה אנשים כאן, אתה מבקש מהם דבר אחד והם עוזרים לך בכל דרך אפשרית שיש להם.

גם עם הכוונות לגבי מקומות.. אם אנשים לא יודעים לעזור לך באחוז גדול מהמקרים הם ירימו טלפון ויבררו. ובחנויות שולחים אותך לחנויות אחרות ששמה המחירים יותר זולים. מדינה שקצת מוזר לחיות בה בתור ישראלי...

יש להם קטעים הזויים כאן. נניח יש להם ברז נפרד למים חמים וברז נפרד למים קרים באותו הכיור. איזה היגיון מעוות. או שאתה קופא או שאתה נכווה- תבחר מה הכי פחות גרוע ולך על זה. והכי מדהים- כולם כאן ממחזרים. בלי יוצר מהכלל. לא משנה כמה אני אנסה לא לעשות טעויות עם כל המחזור הזה תמיד איכשהו אני אפספס משהו. אתמול עזרתי לפאולין [תכף נגיע אליה] לקלוף גזר אז עשיתי כמו שאמא לימדה אותי ששמים שקית וקולפים עליה כי אז קל להרים הכול לפח. כמובן שהיא לקחה לי את השקית והשאירה את כל הג'יפה-גזר בכיור כי את השקיות ממחזרים בנפרד-!
הם גם פאנטיים לגבי שימוש במים, כאילו אין להם מספיק.. בחיי שכולם מוזרים. או שאנחנו הישראלים צריכים לעבוד קצת על עצמינו...

בכל אופן!!! אז אנחנו בוולינגטון בבית של חברים של שכנים של בתשבע כן כן.. האבא דורון הוא ישראלי והאמא פאולין לא אבל היא יודעת כבר עיברית והכול והם שומרים כשרות בבית. אני ושבע בנינו על זה בטירוף רק שגילינו שהם צמחוניים! @#$@# אררר.. אז הלכנו לחנות של הבית כנסת בשביל בשר וגילינו שכל הבשר קפוא וצריך לבשל אותו. לא רצינו להפוך את הסיר שלנו לבשרי אז הסתפקנו בקצת פסטרמה כבש שנשארה להם עם טחינה שקנינו ובגט. זה היה סנדוויץ' מוזר אבל אכלנו בשררר!!! אחרי זה יום שלם הסתובבנו עם חיוך על הפרצוף. בעצם יותר כי אני עדיין מחייכת כשאני חושבת על זה...
אחרי זה צמוד לשמה יש גם את הבית ספר היהודי שלהם והמורה לעיברית שלהם ישראלית אז נשארנו איתה ועזרנו לה להכין סביבונים מכדורי קלקר. זה היה כמו לחזור לתיכון לרגע או למכללה עם כל השעות יצירה האלה ולשבת בתוך כיתה.. קראנו לזה- להחזיר לקהילה אבל האמת שהיה כייף דווקא. ומצאנו עוד ישראלי דתי שמטייל ופגשנו גם את איתי ונעמה ששניהם דתיים ופגשנו את איתי בבית הכנסת באוקלנד בשבת הראשונה ואז פגשנו את שניהם בצניחה חופשית והם עברו לאי הדרומי אתמול ואנחנו נעבור אי"ה ביום א' אז בטוח עוד נפגוש אותם פה ושם.

אה אנחנו עוברים לאי הדרומי ביום א'. יאי לנו...

אז שבת נעביר לנו כאן עם הקהילה היהודית ונקווה שתעבור עלינו שבת נחמדה. יש פה עוד זוג ישראלים שלומד ועובד כאן והם גם יתארחו אצל דורון ופאולין בארוחה. יהיה מעניין. לא יודעת באיזה תדירות אני אוכל לעדכן מהאי הדרומי אז נראה...

הרבה אהבה.
ברוריק.

4 תגובות:

Spring אמר/ה...

טוב שלחתי לך את זה במייל אבל אני כותבת גם כאן ליתר בטחון, כי זה חשוב (!)
וואי, אני מקווה שתספיקי לקרוא את זה לפני שתסעו לאי הדרומי או לפני
שתגיעו למוטואקה.
בכל אופן - מוטואקה!!! זה איפה שגרתי חודש וחצי. את חייבת (!!) ללכת
לאכסניה שנקראת Laughing Kiwi Backpackers (ותזמיני מראש כי הם עמוסים
בקיץ) ולמסור ד"ש חם חם חם לאמבר וסטיב (ולכלב קאן ולחתולה בירדי)
זאת עיירה ממש ממש חמודה ויש הרבה מה לראות בסביבה, אפשר לצאת משם לטרק
אייבל טזמן (או רק לחלק ממנו, לדעתי מספיק יום אחד) וגם לכל אזור גולדן
ביי (אין מצב שאת מוותרת על האזור הזה, יש שם את החוף הכי יפה בעולם) ויש
שם 2 פאבים מעולים ו..ו...ו...את חייבת. אני לא אסלח לך אם לא תלכי לשם!
עכשיו את באמת חייבת :))

Brudy אמר/ה...

חחחחח אביב יא מצחיקה
עניתי לך במייל.

חשוב חשוב אין בעיה.

נ"ז 2010 את לוקחת אותי איתך לשמה בעצמך. דפי בבאגז' דרך אגב. ;) [אני הולכת לחטוף על זה נכון?]

אנונימי אמר/ה...

Motueka is over rated :)
אבל יש לה 2 center city..!

דפי בבאגז'? פחח, דפי בהרים.
חוץ מזה, איך תקנו אוטו בלעדיי...?

ברוד- הגיע הזמן לקחת עניינים לידיים ולעשות את טרק הואנגפקה. אבל טסמן באמת לא שווה להשקיע בו יותר מדי זמן כי ביום אחד את רואה הכל פחות או יותר. ואנגפקה!!! ואז רדי למטה, הר קוק, ובסופו של דבר תגיעי לגן עדן האמיתי- ואנקה, קווינסטאון וטה-אנאו.
:)

גלעד אלסטר אמר/ה...

את רוצה להגיד לי שנכנסתם לסוכנות רכב מפוארת בגלל שהלוחית רישוי כמעט נפלה לכם???
מה חסר לכם בורג???

ועכשיו ברצינות!!
את רוצה להגיד לי שאנחנו לא נחמדים?
ביקשת ממני פעם בורג ולא נתתי לך?