Update from the SHETACH

לילה טוב מוולינגטון.
מאחר ואין לי יותר מדי מה לעשות והעידכון הקודם היה קצר בצורה מחרידה-- אני אעדכן שנית.
אהה-הא. איזה פטנט.
גם שכחתי לכתוב מלא דברים. הכול בגלל שלא כתבתי קודם ביומן.

קודם כל שכחתי שפגשתי בכרייסצ'רץ' את יוסי מנתניה זה שבניתי לו את האתר של הסוכות. זה היה אדיר כי רק אמרתי לשבע שאיזה קטע מצחיק זה יהיה לפגוש פתאום ברחוב בנ"ז איזה מישהו שאתה מכיר מהארץ אבל שברור לי שזה לא יקרה כי הייתי יודעת אם יש מישהו שאני מכירה שגם בנ"ז. ואז פתאום באכסנייה תוך כדי הכנת ארוחת ערב נכנס לו יוסי... אחד הקטעים.

מה עוד? אה, יום חמישי הקודם, יום אחרי שנחתנו, פגשנו את הרב בחנות הכשרה של הביכנ"ס. הוא הזמין אותנו לבשל אצלו את הבשר [אם כי, אני לא רוצה לציין מי רמז] וכשהוא ראה עד כמה חסרות תועלת אנחנו בכל מה שנוגע לבישול בשר הוא טיגן לנו את ה- "ראביי ספיישל" שקנינו וגם הכין לנו את התערובת לקציצות ועזר לנו לטגן גם אותן. והוא גם חימם לנו מרק. אבל לי לא היה מקום למרק כי הייתי עסוקה בלדחוף בשר...

יום שישי היינו אמורות ללכת לטיול ג'יפים עם חבר של רוג'ר [זה שאנחנו ישנות אצלו] אבל ירד מבול מעצבן אז פחות או יותר לא עשינו כלום...

התארגנו לשבת והלכנו לבית כנסת פגשנו שמה שתי בחורות יהודיות מניו יורק שהכרנו כבר בכרייסצ'רץ' ושיש להן כאן דירה ופגשנו גם שוב את בנצי-!! שזה היה משעשע...
עשינו את הטרק לבית של דורון ופאולין, זה אשכרה טרק לכל דבר עם ללכת ביער גדול ויש עליות וירידות. רק העובדה שלבשנו בגדי שבת סתרה את העניין... אכלנו לנו ארוחת ערב שהיתה אדירה כרגיל. פאולין שתהייה בריאה יודעת לבשל שחבל על הזמן לא ייאמן כמה מאכלים שונים ומשונים אפשר להכין בארוחה אחת בלי להכניס אפילו טיפת בשר. גרים אצלהם גם אח של דורון ואשתו והתינוק והם גם ישראלים במקור אז היה שולחן גדול והיה ממש כייף ומצחיק.
אני ושבע חזרנו לדירה של רוג'ר ומרגרט הפעם לא דרך הטרק כי היה קצת לילה כבר...
אגב הדירה שאנחנו ישנות בה פשוט ענקית [היה לי הרגע דה ז'ה וו מטורף איזה פחד] יש לנו את כל הלמטה רק לעצמינו חשוב להדגיש שהלמטה היה פעם אולם של ג'ודו כזה. יש מין חדר עם מיטות ואז אולם אדיר עם מראות ענקיות שזה ממש כייף ושולחן ביליארד ויש מטבח רק לנו ושני חדרי שירותים ומקלחת. בקיצור, פינוק אמיתי.
למחרת הלכנו לבית כנסת שוב לתפילה בבוקר אבל אני לא הכי הרגשתי טוב, טיפסנו [וולינגטון הררית זה היה אשכרה טיפוס אדיר] עד לדירה של השתי בחורות שקבענו לאכול איתן צהריים. בשלב מסוים הבנתי שזה לא זה בשבילי כי ממש כאבה לי הבטן וחתכתי לדירה שלנו. כבר התפשרתי בראש על האורז הקר שלנו עד שהגעתי ומצאתי שמה פתק מרוג'ר שהוא החליט לחמם לנו את האורז והוא גם חימם לנו מים לשתייה חמה.
הוא כזה מקסים הוא אמר לנו שכל מה שצריך מבחינת גוי של שבת אין לו בעיה ושרק נבקש ובכלל לא ביקשנו אבל הוא כל פעם דאג לנו והדליק לנו תנור לחמם אותנו והשאיר את זה לידינו, כל מיני כאלה.

שאר השבת עברה די מהר בצורה מפליאה כי לרוב השבתות פה נמרחות לאללה. בצהריים אני ושבע דיברנו לנו ואז עשינו סעודה שלישית עם עצמנו ושרנו שירים עד ששבת יצאה.

במוצ"ש היה את הקרנבל הגדול של רח' CUBA זה מין מסורת שלהם כל שנה לעשות קרנבל ובדיוק נפלנו על זה. היה פשוט מדהים.. קודם כל היו אלפי אנשים והיה מפוצץ. וזה כולה רחוב כן? ובכביש עברו כל מיני קבוצות של אנשים מחופשים לכל מיני דברים הזויים וכולם רקדו. זה היה אשכרה כמו הקרנבל בריו רק יותר קטן. היה גם אוטובוס שקישטו אותו ובשלב מסוים עברה גם משאית שמאחורה מלא מאוריים שרקדו להם. אה והיה גם טרקטור-מנוף כזה כמו שעבדתי עליו במטע, אבל חיברו אליו חללית ואז זה נראה שהחללית כביכול ריחפה באוויר ובפנים היו אנשים מחופשים לחייזרים.. משעשע.

יום ראשון שזה בצורה מפליאה- היום. הלכנו לשוק איכרים של יום א' כדי להצטייד בפירות וירקות טריים שלא עולים מיליון דולר. אחר כך המשכנו לנמל לאכול שוב מהגלידה הכשרה שמה. היה גם טעם קוקוס וגם קינמון. מישהו אוהב אותי שם למעלה!!
בצהריים הלכנו לטיול ג'יפים הזה עם פופ [ככה הוא מכנה את עצמו] הוא זקן בן 80 שעדיין נוהג על 4X4 וטוען שלהסיע ישראלים זאת העבודה שלו בחיים והג'יפ שלו זה הכלי שהקב"ה סיפק לו כדי להסיע ישראלים. שתבינו כמה הוא מאמין בזה- הוא נתן לי לנהוג. שתבינו עד כמה, הוא באמת מאמין בזה- הוא נתן גם לשבע.
אומנם רק עשינו עוואוות על חולות נטושים בחוף הים ועדיין...
והיתה הטחינה המתבקשת על איך אנחנו העם הנבחר ואיך כל מי שיתעסק עם ישראל הקב"ה יחזיר לו וכו וכו. זה לא ייאמן כמה נוצרים אוהבי ישראל יש כאן, הבתים שלהם עמוסים בחנוכיות, משפטים מהתנ"ך, חמסות, מה לא.. אני חייבת לציין שעד כמה שלפעמים זה מוגזם ונובע ממקום שהפוך לגמרי ממה שאנחנו מאמינים, זה די נעים לראות אנשים שאוהבים בצורה שכזאת את ישראל ושונאים את הערבים.

היה די מעייף למען האמת, כל הקפיצות לא עשו לי טוב בבטן שלא לדבר על בת שבע שפתאום רק כשהתחלנו לנסוע נזכרתי איך היא היתה מקבלת בחילות ומקיאה עוד כשסתם רק הייתי חונה. בעצם, קשה להאשים אותה. אוקי, היא היתה מקיאה כשאמיר היה נוהג, ובשביל אמיר להתפרע זה לנהוג על 30, כן? אבל היא החזיקה מעמד בצורה מרשימה הפעם. כנראה הטירונות שהעברתי אותה עזרה...

וזייהו מה שקרה היום.
תמונות, יגיעו אחרי ששבע תצנזר לי את אלה שהיא לא מרשה לי לעלות... קצת השתוללתי עם המצלמה כשאכלנו גלידה.

לילה טוב :)